<h1>פסקי או"ז סימן ע"ג</h1>
<h2>דף ל.</h2>
הורה ר"י זצ"ל יין נסך שנתערב ביין מבושל ובדבש, אם יש מן הדבש כנגד הנסך כשר כאילו אין שם יין מבושל. מטעם סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו. וכל שכן יין חי כשר שנתערב במבושל ובדבש אם יש [כל] כך רוב דבש ומעט יין חי שאם היה היין החי מעורב בדבש בפני עצמו לא היה נאסר, כי היינו מדמין אותו לאלונטית שאינו נאסר במגע גוי. ואפילו בלא דבש אם יש מן המבושל [כל] כך הרבה שאם היה המבושל מים לא היה היין החי המעורב בו מחשבו יין לענין מגע גוי, אע"פ שלענין יין נסך המעורב בו אני מחשבו מין במינו וגם לענין נצוק נחשב מינו, מכל מקום אין להחשיבו מינו לענין מגע גוי. ואין לסמוך ולהתיר בלא דבש אלא בהפסד מרובה או אם יש מנהג ילכו אחריו אפילו להקל.
